במדרש (ויק"ר כח) אמר רבי אבין כו' לעולם אל תהי מצות עומר קלה בעיניך שעל ידי מצות העומר זכה אברהם לירש את ארץ כנען הדא הוא דכתיב (בראשית יז, ח) "ונתתי לך ולזרעך אחריך", על מנת "ואתה את בריתי תשמור" ואיזה זה מצות העומר. והוא תמוה דמה שייכות יש מצות העומר לבריתי תשמור. אך יש לומר על דרך האמת דהנה לכאורה יש לדקדק דמצות מילה הוא בזכר ושמירה הוא לשון נוקבא ואם כן היאך אמר את בריתי תשמור. אך באמת ידוע דמצות מילה מורה על התגלות החסדים והארת שם הוי"ה הקדוש. כמו שמרומז בהפסוק (דברים ל יב) מ' י' י' על' ה ל' נ' ו ה' שמימ' ה ראשי תיבות מילה וסופי תיבות הוי"ה (תקו"ז בהקדמה ב ב) ר"ל שעל ידי כריתות הערלה ופריעה נתגלה החותם הקדוש ומאירים החסדים. אך דמקודם צריך האדם להכין את עצמו לעשות כלי לקבל החסדים. והעמ"ר הוא הכלי והמדה כמו שכתוב (שמות טז, לו) והעמר עשירית האפ"ה הוא. ועל כן הכוונה בספירת העומר הוא שצריך ליתן הארה להכלי היינו שמטהרין הגבורות על ידי שהאדם מטהר מדותיו ומחשבותיו ומצמצם את עצמו מה לעשות ומה שלא לעשות וזהו גבורה מה שמגבילים הדבר ומעכבין אותו שלא להתפשט. וישראל כשיצאו ממצרים היו צריכין לספור ולעשות כלי שיהיו מוכשרין לקבל התורה דעדיין לא הגיעו אז לבחינת אותיות דהוא הא"ב עד ימי חג השבועות שהיו מקריבין שתי הלחם מן החטה. וחט"ה גימטריא כ"ב אותיות. ולכך היו צריכין להקדים הבאת העומר שהוא מין שערה שהיה להם יניקה מאותיות מנצפ"ך דב' פעמים מנצפ"ך עולה גימטריא שער"ה. (כמבואר בכ' האריז"ל בכוונת ספירת העומר). דהוא רומז על הגבורות ואנו צריכין להמתיקן וליתן ספירה והארה להעמ"ר. וכמו כן באברהם שקיים מצות המילה שזכה להתגלות החסדים ולהארה של שם הוי"ה הקדוש אך עם כל זה ודאי הוצרך להקדים לברית בחינת שמו"ר דהוא נוקבא שרומז על הדין והצימצום. היינו שהכין את עצמו וטיהר את גופו ואיבריו להיות כלי מוכשר לקבל הארה וכנ"ל. כמו שאנו מכוונין בכוונת ספירת העומר לקבל אחר כך ברית התורה בחג השבועות. ודא ודא אחת הוא דעל המילה נכרתו י"ג בריתות (נדרים לא ב) והעמ"ר היה צריך להיות מנופה בי"ג נפות (מנחות סו א). נפ"ה, גימטריא ע"ב ס"ג. כי הם רומזים אל דבר אחד כנודע להבאים בסוד ה' והבן כל זה היטב:
[אוהב ישראל ויקרא פרשת אמור]
